<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קפ"ג</h1>
<h2>דף מב:</h2>
וקטנ' (ע"ש בתוס' מ"ה באשירי צ"ב) שהלך אביה למדינת הים וקדשה עצמה מקודשת מדרבנן בעודה קטנה, וכי גדלה גדלי קידושיה עמה מדאורייתאא), וחרש (יבמות דף קי"ב) שקדש וחרש' שנתקדש' קידושיהן קידושין מדברי סופרים ושוטים (ש"ע מ"ד עתים שוטים ועתים צלול ולא ידענו העת שהוא עומד בדעתו חוששין לקדושין) אין להם קידושין אפילו מדברי סופרים. ולא צריכי מיאון כדאי' בפרק חרש, סריס (יבמות דף ע"ט קי"ג בכור' דף מ"ו) שקדש ואילונית שנתקדשה הרי אלו קדושי' גמורים, (ש"ע וי"א שאילונית ודאית אינה מקודשת) טומטום (יבמות בכורות שם) ואנדרוגינוס שקדשו אשה או שקדשן איש אחד הרי הם קידושין מספק וצריכין גט מספק. [סמ"ק סימן קפ"ג]. א) אך ר"י אומ' דאינ' מקודשת ומותר לקיימה דאינה מקודשת בעודה קטנה אפי' מדרבנן כיון שיש לה אב ונ"מ דאפי' מיאון לא בעיא בעודה קטנה (ש"ע ל"ז ויש להחמיר כסברא הראשונה דהיינו שצריכ' מיאון) ומ"מ לא חשיב דרך זנות אצלו כיון דדרך אישות הוא ומותר לקיימה מידי דהו' אקטן שהשיאו אביו אשה כדאמרינן תגדלנו.
<h2>דף נ:</h2>
לקדש את האשה דכתיב (דברים כ"ב) כי יקח איש אשה וגם לבני נח כתיב ודבק באשתוא) מכאן שאדם מצווה להיות לו אשה מיוחדת לשמו ואפילו לבני נח, באו לסיני ניתוספו להם קדושין (ואלו הם דיני קידושין) האשה נקנית בכסף בשטר ובביאה, ושיעור הכסף בפרוטה ושוה פרוטה כבית הלל וכמה היא פרוט' אחד משמנה באיסר האיטלקי וכבר ביארנו על פי הקבלה שהפרוטה משקלו חצי שעורה מכסף נקי, בשטר כיצד כתב לה (דף ט') על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוט' בתך מקודש' לי בתך מאורס' לי בתך לי לאנתו הרי זו מקודש' ודין קידושי ביאה אינםב) נוהגים עתה כדאמרי' רב מנגיד (דף י"ב) אמאן דמקדש בביאה משום פריצותא וקיימא לן דחופה אינו קונה בתורת קידושין. [סמ"ק סימן קפ"ג]. א) ודרשו רבותינו באשתו ולא באשת חבירו. ב) ואלמנה אינה נקנית אלא בביאה לכך נהגו ליחדם תכף אחר הברכ' דאסור לבעול בעיל' ראשונ' בשבת משום דכיון דביא' קונה אין לעשות קנין בשבת.
